Leviticus
ויקרא
Tanach with Text Only
http://www.tanach.us/Tanach.xml

ויקרא



Chapter 1

ויקרא אל משה וידבר יהוה אליו מאהל מועד לאמר
דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם אדם כי יקריב מכם קרבן ליהוה מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם
אם עלה קרבנו מן הבקר זכר תמים יקריבנו אל פתח אהל מועד יקריב אתו לרצנו לפני יהוה
וסמך ידו על ראש העלה ונרצה לו לכפר עליו
ושחט את בן הבקר לפני יהוה והקריבו בני אהרן הכהנים את הדם וזרקו את הדם על המזבח סביב אשר פתח אהל מועד
והפשיט את העלה ונתח אתה לנתחיה
ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח וערכו עצים על האש
וערכו בני אהרן הכהנים את הנתחים את הראש ואת הפדר על העצים אשר על האש אשר על המזבח
וקרבו וכרעיו ירחץ במים והקטיר הכהן את הכל המזבחה עלה אשה ריח ניחוח ליהוה
ואם מן הצאן קרבנו מן הכשבים או מן העזים לעלה זכר תמים יקריבנו
ושחט אתו על ירך המזבח צפנה לפני יהוה וזרקו בני אהרן הכהנים את דמו על המזבח סביב
ונתח אתו לנתחיו ואת ראשו ואת פדרו וערך הכהן אתם על העצים אשר על האש אשר על המזבח
והקרב והכרעים ירחץ במים והקריב הכהן את הכל והקטיר המזבחה עלה הוא אשה ריח ניחח ליהוה
ואם מן העוף עלה קרבנו ליהוה והקריב מן התרים או מן בני היונה את קרבנו
והקריבו הכהן אל המזבח ומלק את ראשו והקטיר המזבחה ונמצה דמו על קיר המזבח
והסיר את מראתו בנצתה והשליך אתה אצל המזבח קדמה אל מקום הדשן
ושסע אתו בכנפיו לא יבדיל והקטיר אתו הכהן המזבחה על העצים אשר על האש עלה הוא אשה ריח ניחח ליהוה

Chapter 2

ונפש כי תקריב קרבן מנחה ליהוה סלת יהיה קרבנו ויצק עליה שמן ונתן עליה לבנה
והביאה אל בני אהרן הכהנים וקמץ משם מלא קמצו מסלתה ומשמנה על כל לבנתה והקטיר הכהן את אזכרתה המזבחה אשה ריח ניחח ליהוה
והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו קדש קדשים מאשי יהוה
וכי תקרב קרבן מנחה מאפה תנור סלת חלות מצת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן
ואם מנחה על המחבת קרבנך סלת בלולה בשמן מצה תהיה
פתות אתה פתים ויצקת עליה שמן מנחה הוא
ואם מנחת מרחשת קרבנך סלת בשמן תעשה
והבאת את המנחה אשר יעשה מאלה ליהוה והקריבה אל הכהן והגישה אל המזבח
והרים הכהן מן המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה אשה ריח ניחח ליהוה
והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו קדש קדשים מאשי יהוה
כל המנחה אשר תקריבו ליהוה לא תעשה חמץ כי כל שאר וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה ליהוה
קרבן ראשית תקריבו אתם ליהוה ואל המזבח לא יעלו לריח ניחח
וכל קרבן מנחתך במלח תמלח ולא תשבית מלח ברית אלהיך מעל מנחתך על כל קרבנך תקריב מלח
ואם תקריב מנחת בכורים ליהוה אביב קלוי באש גרש כרמל תקריב את מנחת בכוריך
ונתת עליה שמן ושמת עליה לבנה מנחה הוא
והקטיר הכהן את אזכרתה מגרשה ומשמנה על כל לבנתה אשה ליהוה

Chapter 3

ואם זבח שלמים קרבנו אם מן הבקר הוא מקריב אם זכר אם נקבה תמים יקריבנו לפני יהוה
וסמך ידו על ראש קרבנו ושחטו פתח אהל מועד וזרקו בני אהרן הכהנים את הדם על המזבח סביב
והקריב מזבח השלמים אשה ליהוה את החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב
ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עלהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכליות יסירנה
והקטירו אתו בני אהרן המזבחה על העלה אשר על העצים אשר על האש אשה ריח ניחח ליהוה
ואם מן הצאן קרבנו לזבח שלמים ליהוה זכר או נקבה תמים יקריבנו
אם כשב הוא מקריב את קרבנו והקריב אתו לפני יהוה
וסמך את ידו על ראש קרבנו ושחט אתו לפני אהל מועד וזרקו בני אהרן את דמו על המזבח סביב
והקריב מזבח השלמים אשה ליהוה חלבו האליה תמימה לעמת העצה יסירנה ואת החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב
ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עלהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכלית יסירנה
והקטירו הכהן המזבחה לחם אשה ליהוה
ואם עז קרבנו והקריבו לפני יהוה
וסמך את ידו על ראשו ושחט אתו לפני אהל מועד וזרקו בני אהרן את דמו על המזבח סביב
והקריב ממנו קרבנו אשה ליהוה את החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב
ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עלהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכלית יסירנה
והקטירם הכהן המזבחה לחם אשה לריח ניחח כל חלב ליהוה
חקת עולם לדרתיכם בכל מושבתיכם כל חלב וכל דם לא תאכלו

Chapter 4

וידבר יהוה אל משה לאמר
דבר אל בני ישראל לאמר נפש כי תחטא בשגגה מכל מצות יהוה אשר לא תעשינה ועשה מאחת מהנה
אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם והקריב על חטאתו אשר חטא פר בן בקר תמים ליהוה לחטאת
והביא את הפר אל פתח אהל מועד לפני יהוה וסמך את ידו על ראש הפר ושחט את הפר לפני יהוה
ולקח הכהן המשיח מדם הפר והביא אתו אל אהל מועד
וטבל הכהן את אצבעו בדם והזה מן הדם שבע פעמים לפני יהוה את פני פרכת הקדש
ונתן הכהן מן הדם על קרנות מזבח קטרת הסמים לפני יהוה אשר באהל מועד ואת כל דם הפר ישפך אל יסוד מזבח העלה אשר פתח אהל מועד
ואת כל חלב פר החטאת ירים ממנו את החלב המכסה על הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב
ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכליות יסירנה
כאשר יורם משור זבח השלמים והקטירם הכהן על מזבח העלה
ואת עור הפר ואת כל בשרו על ראשו ועל כרעיו וקרבו ופרשו
והוציא את כל הפר אל מחוץ למחנה אל מקום טהור אל שפך הדשן ושרף אתו על עצים באש על שפך הדשן ישרף
ואם כל עדת ישראל ישגו ונעלם דבר מעיני הקהל ועשו אחת מכל מצות יהוה אשר לא תעשינה ואשמו
ונודעה החטאת אשר חטאו עליה והקריבו הקהל פר בן בקר לחטאת והביאו אתו לפני אהל מועד
וסמכו זקני העדה את ידיהם על ראש הפר לפני יהוה ושחט את הפר לפני יהוה
והביא הכהן המשיח מדם הפר אל אהל מועד
וטבל הכהן אצבעו מן הדם והזה שבע פעמים לפני יהוה את פני הפרכת
ומן הדם יתן על קרנת המזבח אשר לפני יהוה אשר באהל מועד ואת כל הדם ישפך אל יסוד מזבח העלה אשר פתח אהל מועד
ואת כל חלבו ירים ממנו והקטיר המזבחה
ועשה לפר כאשר עשה לפר החטאת כן יעשה לו וכפר עלהם הכהן ונסלח להם
והוציא את הפר אל מחוץ למחנה ושרף אתו כאשר שרף את הפר הראשון חטאת הקהל הוא
אשר נשיא יחטא ועשה אחת מכל מצות יהוה אלהיו אשר לא תעשינה בשגגה ואשם
או הודע אליו חטאתו אשר חטא בה והביא את קרבנו שעיר עזים זכר תמים
וסמך ידו על ראש השעיר ושחט אתו במקום אשר ישחט את העלה לפני יהוה חטאת הוא
ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן על קרנת מזבח העלה ואת דמו ישפך אל יסוד מזבח העלה
ואת כל חלבו יקטיר המזבחה כחלב זבח השלמים וכפר עליו הכהן מחטאתו ונסלח לו
ואם נפש אחת תחטא בשגגה מעם הארץ בעשתה אחת ממצות יהוה אשר לא תעשינה ואשם
או הודע אליו חטאתו אשר חטא והביא קרבנו שעירת עזים תמימה נקבה על חטאתו אשר חטא
וסמך את ידו על ראש החטאת ושחט את החטאת במקום העלה
ולקח הכהן מדמה באצבעו ונתן על קרנת מזבח העלה ואת כל דמה ישפך אל יסוד המזבח
ואת כל חלבה יסיר כאשר הוסר חלב מעל זבח השלמים והקטיר הכהן המזבחה לריח ניחח ליהוה וכפר עליו הכהן ונסלח לו
ואם כבש יביא קרבנו לחטאת נקבה תמימה יביאנה
וסמך את ידו על ראש החטאת ושחט אתה לחטאת במקום אשר ישחט את העלה
ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן על קרנת מזבח העלה ואת כל דמה ישפך אל יסוד המזבח
ואת כל חלבה יסיר כאשר יוסר חלב הכשב מזבח השלמים והקטיר הכהן אתם המזבחה על אשי יהוה וכפר עליו הכהן על חטאתו אשר חטא ונסלח לו

Chapter 5

ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה והוא עד או ראה או ידע אם לוא יגיד ונשא עונו
או נפש אשר תגע בכל דבר טמא או בנבלת חיה טמאה או בנבלת בהמה טמאה או בנבלת שרץ טמא ונעלם ממנו והוא טמא ואשם
או כי יגע בטמאת אדם לכל טמאתו אשר יטמא בה ונעלם ממנו והוא ידע ואשם
או נפש כי תשבע לבטא בשפתים להרע או להיטיב לכל אשר יבטא האדם בשבעה ונעלם ממנו והוא ידע ואשם לאחת מאלה
והיה כי יאשם לאחת מאלה והתודה אשר חטא עליה
והביא את אשמו ליהוה על חטאתו אשר חטא נקבה מן הצאן כשבה או שעירת עזים לחטאת וכפר עליו הכהן מחטאתו
ואם לא תגיע ידו די שה והביא את אשמו אשר חטא שתי תרים או שני בני יונה ליהוה אחד לחטאת ואחד לעלה
והביא אתם אל הכהן והקריב את אשר לחטאת ראשונה ומלק את ראשו ממול ערפו ולא יבדיל
והזה מדם החטאת על קיר המזבח והנשאר בדם ימצה אל יסוד המזבח חטאת הוא
ואת השני יעשה עלה כמשפט וכפר עליו הכהן מחטאתו אשר חטא ונסלח לו
ואם לא תשיג ידו לשתי תרים או לשני בני יונה והביא את קרבנו אשר חטא עשירת האפה סלת לחטאת לא ישים עליה שמן ולא יתן עליה לבנה כי חטאת היא
והביאה אל הכהן וקמץ הכהן ממנה מלוא קמצו את אזכרתה והקטיר המזבחה על אשי יהוה חטאת הוא
וכפר עליו הכהן על חטאתו אשר חטא מאחת מאלה ונסלח לו והיתה לכהן כמנחה
וידבר יהוה אל משה לאמר
נפש כי תמעל מעל וחטאה בשגגה מקדשי יהוה והביא את אשמו ליהוה איל תמים מן הצאן בערכך כסף שקלים בשקל הקדש לאשם
ואת אשר חטא מן הקדש ישלם ואת חמישתו יוסף עליו ונתן אתו לכהן והכהן יכפר עליו באיל האשם ונסלח לו
ואם נפש כי תחטא ועשתה אחת מכל מצות יהוה אשר לא תעשינה ולא ידע ואשם ונשא עונו
והביא איל תמים מן הצאן בערכך לאשם אל הכהן וכפר עליו הכהן על שגגתו אשר שגג והוא לא ידע ונסלח לו
אשם הוא אשם אשם ליהוה
וידבר יהוה אל משה לאמר
נפש כי תחטא ומעלה מעל ביהוה וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו
או מצא אבדה וכחש בה ונשבע על שקר על אחת מכל אשר יעשה האדם לחטא בהנה
והיה כי יחטא ואשם והשיב את הגזלה אשר גזל או את העשק אשר עשק או את הפקדון אשר הפקד אתו או את האבדה אשר מצא
או מכל אשר ישבע עליו לשקר ושלם אתו בראשו וחמשתיו יסף עליו לאשר הוא לו יתננו ביום אשמתו
ואת אשמו יביא ליהוה איל תמים מן הצאן בערכך לאשם אל הכהן
וכפר עליו הכהן לפני יהוה ונסלח לו על אחת מכל אשר יעשה לאשמה בה

Chapter 6

וידבר יהוה אל משה לאמר
צו את אהרן ואת בניו לאמר זאת תורת העלה הוא העלה על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבקר ואש המזבח תוקד בו
ולבש הכהן מדו בד ומכנסי בד ילבש על בשרו והרים את הדשן אשר תאכל האש את העלה על המזבח ושמו אצל המזבח
ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים והוציא את הדשן אל מחוץ למחנה אל מקום טהור
והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר וערך עליה העלה והקטיר עליה חלבי השלמים
אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה
וזאת תורת המנחה הקרב אתה בני אהרן לפני יהוה אל פני המזבח
והרים ממנו בקמצו מסלת המנחה ומשמנה ואת כל הלבנה אשר על המנחה והקטיר המזבח ריח ניחח אזכרתה ליהוה
והנותרת ממנה יאכלו אהרן ובניו מצות תאכל במקום קדש בחצר אהל מועד יאכלוה
לא תאפה חמץ חלקם נתתי אתה מאשי קדש קדשים הוא כחטאת וכאשם
כל זכר בבני אהרן יאכלנה חק עולם לדרתיכם מאשי יהוה כל אשר יגע בהם יקדש
וידבר יהוה אל משה לאמר
זה קרבן אהרן ובניו אשר יקריבו ליהוה ביום המשח אתו עשירת האפה סלת מנחה תמיד מחציתה בבקר ומחציתה בערב
על מחבת בשמן תעשה מרבכת תביאנה תפיני מנחת פתים תקריב ריח ניחח ליהוה
והכהן המשיח תחתיו מבניו יעשה אתה חק עולם ליהוה כליל תקטר
וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל
וידבר יהוה אל משה לאמר
דבר אל אהרן ואל בניו לאמר זאת תורת החטאת במקום אשר תשחט העלה תשחט החטאת לפני יהוה קדש קדשים הוא
הכהן המחטא אתה יאכלנה במקום קדש תאכל בחצר אהל מועד
כל אשר יגע בבשרה יקדש ואשר יזה מדמה על הבגד אשר יזה עליה תכבס במקום קדש
וכלי חרש אשר תבשל בו ישבר ואם בכלי נחשת בשלה ומרק ושטף במים
כל זכר בכהנים יאכל אתה קדש קדשים הוא
וכל חטאת אשר יובא מדמה אל אהל מועד לכפר בקדש לא תאכל באש תשרף

Chapter 7

וזאת תורת האשם קדש קדשים הוא
במקום אשר ישחטו את העלה ישחטו את האשם ואת דמו יזרק על המזבח סביב
ואת כל חלבו יקריב ממנו את האליה ואת החלב המכסה את הקרב
ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכלית יסירנה
והקטיר אתם הכהן המזבחה אשה ליהוה אשם הוא
כל זכר בכהנים יאכלנו במקום קדוש יאכל קדש קדשים הוא
כחטאת כאשם תורה אחת להם הכהן אשר יכפר בו לו יהיה
והכהן המקריב את עלת איש עור העלה אשר הקריב לכהן לו יהיה
וכל מנחה אשר תאפה בתנור וכל נעשה במרחשת ועל מחבת לכהן המקריב אתה לו תהיה
וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו
וזאת תורת זבח השלמים אשר יקריב ליהוה
אם על תודה יקריבנו והקריב על זבח התודה חלות מצות בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן וסלת מרבכת חלת בלולת בשמן
על חלת לחם חמץ יקריב קרבנו על זבח תודת שלמיו
והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה ליהוה לכהן הזרק את דם השלמים לו יהיה
ובשר זבח תודת שלמיו ביום קרבנו יאכל לא יניח ממנו עד בקר
ואם נדר או נדבה זבח קרבנו ביום הקריבו את זבחו יאכל וממחרת והנותר ממנו יאכל
והנותר מבשר הזבח ביום השלישי באש ישרף
ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה המקריב אתו לא יחשב לו פגול יהיה והנפש האכלת ממנו עונה תשא
והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל באש ישרף והבשר כל טהור יאכל בשר
והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה
ונפש כי תגע בכל טמא בטמאת אדם או בבהמה טמאה או בכל שקץ טמא ואכל מבשר זבח השלמים אשר ליהוה ונכרתה הנפש ההוא מעמיה
וידבר יהוה אל משה לאמר
דבר אל בני ישראל לאמר כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו
וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואכל לא תאכלהו
כי כל אכל חלב מן הבהמה אשר יקריב ממנה אשה ליהוה ונכרתה הנפש האכלת מעמיה
וכל דם לא תאכלו בכל מושבתיכם לעוף ולבהמה
כל נפש אשר תאכל כל דם ונכרתה הנפש ההוא מעמיה
וידבר יהוה אל משה לאמר
דבר אל בני ישראל לאמר המקריב את זבח שלמיו ליהוה יביא את קרבנו ליהוה מזבח שלמיו
ידיו תביאינה את אשי יהוה את החלב על החזה יביאנו את החזה להניף אתו תנופה לפני יהוה
והקטיר הכהן את החלב המזבחה והיה החזה לאהרן ולבניו
ואת שוק הימין תתנו תרומה לכהן מזבחי שלמיכם
המקריב את דם השלמים ואת החלב מבני אהרן לו תהיה שוק הימין למנה
כי את חזה התנופה ואת שוק התרומה לקחתי מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם ואתן אתם לאהרן הכהן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל
זאת משחת אהרן ומשחת בניו מאשי יהוה ביום הקריב אתם לכהן ליהוה
אשר צוה יהוה לתת להם ביום משחו אתם מאת בני ישראל חקת עולם לדרתם
זאת התורה לעלה למנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים ולזבח השלמים
אשר צוה יהוה את משה בהר סיני ביום צותו את בני ישראל להקריב את קרבניהם ליהוה במדבר סיני

Chapter 8

וידבר יהוה אל משה לאמר
קח את אהרן ואת בניו אתו ואת הבגדים ואת שמן המשחה ואת פר החטאת ואת שני האילים ואת סל המצות
ואת כל העדה הקהל אל פתח אהל מועד
ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו ותקהל העדה אל פתח אהל מועד
ויאמר משה אל העדה זה הדבר אשר צוה יהוה לעשות
ויקרב משה את אהרן ואת בניו וירחץ אתם במים
ויתן עליו את הכתנת ויחגר אתו באבנט וילבש אתו את המעיל ויתן עליו את האפד ויחגר אתו בחשב האפד ויאפד לו בו
וישם עליו את החשן ויתן אל החשן את האורים ואת התמים
וישם את המצנפת על ראשו וישם על המצנפת אל מול פניו את ציץ הזהב נזר הקדש כאשר צוה יהוה את משה
ויקח משה את שמן המשחה וימשח את המשכן ואת כל אשר בו ויקדש אתם
ויז ממנו על המזבח שבע פעמים וימשח את המזבח ואת כל כליו ואת הכיר ואת כנו לקדשם
ויצק משמן המשחה על ראש אהרן וימשח אתו לקדשו
ויקרב משה את בני אהרן וילבשם כתנת ויחגר אתם אבנט ויחבש להם מגבעות כאשר צוה יהוה את משה
ויגש את פר החטאת ויסמך אהרן ובניו את ידיהם על ראש פר החטאת
וישחט ויקח משה את הדם ויתן על קרנות המזבח סביב באצבעו ויחטא את המזבח ואת הדם יצק אל יסוד המזבח ויקדשהו לכפר עליו
ויקח את כל החלב אשר על הקרב ואת יתרת הכבד ואת שתי הכלית ואת חלבהן ויקטר משה המזבחה
ואת הפר ואת ערו ואת בשרו ואת פרשו שרף באש מחוץ למחנה כאשר צוה יהוה את משה
ויקרב את איל העלה ויסמכו אהרן ובניו את ידיהם על ראש האיל
וישחט ויזרק משה את הדם על המזבח סביב
ואת האיל נתח לנתחיו ויקטר משה את הראש ואת הנתחים ואת הפדר
ואת הקרב ואת הכרעים רחץ במים ויקטר משה את כל האיל המזבחה עלה הוא לריח ניחח אשה הוא ליהוה כאשר צוה יהוה את משה
ויקרב את האיל השני איל המלאים ויסמכו אהרן ובניו את ידיהם על ראש האיל
וישחט ויקח משה מדמו ויתן על תנוך אזן אהרן הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית
ויקרב את בני אהרן ויתן משה מן הדם על תנוך אזנם הימנית ועל בהן ידם הימנית ועל בהן רגלם הימנית ויזרק משה את הדם על המזבח סביב
ויקח את החלב ואת האליה ואת כל החלב אשר על הקרב ואת יתרת הכבד ואת שתי הכלית ואת חלבהן ואת שוק הימין
ומסל המצות אשר לפני יהוה לקח חלת מצה אחת וחלת לחם שמן אחת ורקיק אחד וישם על החלבים ועל שוק הימין
ויתן את הכל על כפי אהרן ועל כפי בניו וינף אתם תנופה לפני יהוה
ויקח משה אתם מעל כפיהם ויקטר המזבחה על העלה מלאים הם לריח ניחח אשה הוא ליהוה
ויקח משה את החזה ויניפהו תנופה לפני יהוה מאיל המלאים למשה היה למנה כאשר צוה יהוה את משה
ויקח משה משמן המשחה ומן הדם אשר על המזבח ויז על אהרן על בגדיו ועל בניו ועל בגדי בניו אתו ויקדש את אהרן את בגדיו ואת בניו ואת בגדי בניו אתו
ויאמר משה אל אהרן ואל בניו בשלו את הבשר פתח אהל מועד ושם תאכלו אתו ואת הלחם אשר בסל המלאים כאשר צויתי לאמר אהרן ובניו יאכלהו
והנותר בבשר ובלחם באש תשרפו
ומפתח אהל מועד לא תצאו שבעת ימים עד יום מלאת ימי מלאיכם כי שבעת ימים ימלא את ידכם
כאשר עשה ביום הזה צוה יהוה לעשת לכפר עליכם
ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה שבעת ימים ושמרתם את משמרת יהוה ולא תמותו כי כן צויתי
ויעש אהרן ובניו את כל הדברים אשר צוה יהוה ביד משה

Chapter 9

ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן ולבניו ולזקני ישראל
ויאמר אל אהרן קח לך עגל בן בקר לחטאת ואיל לעלה תמימם והקרב לפני יהוה
ואל בני ישראל תדבר לאמר קחו שעיר עזים לחטאת ועגל וכבש בני שנה תמימם לעלה
ושור ואיל לשלמים לזבח לפני יהוה ומנחה בלולה בשמן כי היום יהוה נראה אליכם
ויקחו את אשר צוה משה אל פני אהל מועד ויקרבו כל העדה ויעמדו לפני יהוה
ויאמר משה זה הדבר אשר צוה יהוה תעשו וירא אליכם כבוד יהוה
ויאמר משה אל אהרן קרב אל המזבח ועשה את חטאתך ואת עלתך וכפר בעדך ובעד העם ועשה את קרבן העם וכפר בעדם כאשר צוה יהוה
ויקרב אהרן אל המזבח וישחט את עגל החטאת אשר לו
ויקרבו בני אהרן את הדם אליו ויטבל אצבעו בדם ויתן על קרנות המזבח ואת הדם יצק אל יסוד המזבח
ואת החלב ואת הכלית ואת היתרת מן הכבד מן החטאת הקטיר המזבחה כאשר צוה יהוה את משה
ואת הבשר ואת העור שרף באש מחוץ למחנה
וישחט את העלה וימצאו בני אהרן אליו את הדם ויזרקהו על המזבח סביב
ואת העלה המציאו אליו לנתחיה ואת הראש ויקטר על המזבח
וירחץ את הקרב ואת הכרעים ויקטר על העלה המזבחה
ויקרב את קרבן העם ויקח את שעיר החטאת אשר לעם וישחטהו ויחטאהו כראשון
ויקרב את העלה ויעשה כמשפט
ויקרב את המנחה וימלא כפו ממנה ויקטר על המזבח מלבד עלת הבקר
וישחט את השור ואת האיל זבח השלמים אשר לעם וימצאו בני אהרן את הדם אליו ויזרקהו על המזבח סביב
ואת החלבים מן השור ומן האיל האליה והמכסה והכלית ויתרת הכבד
וישימו את החלבים על החזות ויקטר החלבים המזבחה
ואת החזות ואת שוק הימין הניף אהרן תנופה לפני יהוה כאשר צוה משה
וישא אהרן את ידו [ידיו] אל העם ויברכם וירד מעשת החטאת והעלה והשלמים
ויבא משה ואהרן אל אהל מועד ויצאו ויברכו את העם וירא כבוד יהוה אל כל העם
ותצא אש מלפני יהוה ותאכל על המזבח את העלה ואת החלבים וירא כל העם וירנו ויפלו על פניהם

Chapter 10

ויקחו בני אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו ויתנו בהן אש וישימו עליה קטרת ויקרבו לפני יהוה אש זרה אשר לא צוה אתם
ותצא אש מלפני יהוה ותאכל אותם וימתו לפני יהוה
ויאמר משה אל אהרן הוא אשר דבר יהוה לאמר בקרבי אקדש ועל פני כל העם אכבד וידם אהרן
ויקרא משה אל מישאל ואל אלצפן בני עזיאל דד אהרן ויאמר אלהם קרבו שאו את אחיכם מאת פני הקדש אל מחוץ למחנה
ויקרבו וישאם בכתנתם אל מחוץ למחנה כאשר דבר משה
ויאמר משה אל אהרן ולאלעזר ולאיתמר בניו ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם לא תפרמו ולא תמתו ועל כל העדה יקצף ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השרפה אשר שרף יהוה
ומפתח אהל מועד לא תצאו פן תמתו כי שמן משחת יהוה עליכם ויעשו כדבר משה
וידבר יהוה אל אהרן לאמר
יין ושכר אל תשת אתה ובניך אתך בבאכם אל אהל מועד ולא תמתו חקת עולם לדרתיכם
ולהבדיל בין הקדש ובין החל ובין הטמא ובין הטהור
ולהורת את בני ישראל את כל החקים אשר דבר יהוה אליהם ביד משה
וידבר משה אל אהרן ואל אלעזר ואל איתמר בניו הנותרים קחו את המנחה הנותרת מאשי יהוה ואכלוה מצות אצל המזבח כי קדש קדשים הוא
ואכלתם אתה במקום קדש כי חקך וחק בניך הוא מאשי יהוה כי כן צויתי
ואת חזה התנופה ואת שוק התרומה תאכלו במקום טהור אתה ובניך ובנתיך אתך כי חקך וחק בניך נתנו מזבחי שלמי בני ישראל
שוק התרומה וחזה התנופה על אשי החלבים יביאו להניף תנופה לפני יהוה והיה לך ולבניך אתך לחק עולם כאשר צוה יהוה
ואת שעיר החטאת דרש דרש משה והנה שרף ויקצף על אלעזר ועל איתמר בני אהרן הנותרם לאמר
מדוע לא אכלתם את החטאת במקום הקדש כי קדש קדשים הוא ואתה נתן לכם לשאת את עון העדה לכפר עליהם לפני יהוה
הן לא הובא את דמה אל הקדש פנימה אכול תאכלו אתה בקדש כאשר צויתי
וידבר אהרן אל משה הן היום הקריבו את חטאתם ואת עלתם לפני יהוה ותקראנה אתי כאלה ואכלתי חטאת היום הייטב בעיני יהוה
וישמע משה וייטב בעיניו

Chapter 11

וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר אלהם
דברו אל בני ישראל לאמר זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה אשר על הארץ
כל מפרסת פרסה ושסעת שסע פרסת מעלת גרה בבהמה אתה תאכלו
אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה את הגמל כי מעלה גרה הוא ופרסה איננו מפריס טמא הוא לכם
ואת השפן כי מעלה גרה הוא ופרסה לא יפריס טמא הוא לכם
ואת הארנבת כי מעלת גרה הוא ופרסה לא הפריסה טמאה הוא לכם
ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא ושסע שסע פרסה והוא גרה לא יגר טמא הוא לכם
מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו טמאים הם לכם
את זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר לו סנפיר וקשקשת במים בימים ובנחלים אתם תאכלו
וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת בימים ובנחלים מכל שרץ המים ומכל נפש החיה אשר במים שקץ הם לכם
ושקץ יהיו לכם מבשרם לא תאכלו ואת נבלתם תשקצו
כל אשר אין לו סנפיר וקשקשת במים שקץ הוא לכם
ואת אלה תשקצו מן העוף לא יאכלו שקץ הם את הנשר ואת הפרס ואת העזניה
ואת הדאה ואת האיה למינה
את כל ערב למינו
ואת בת היענה ואת התחמס ואת השחף ואת הנץ למינהו
ואת הכוס ואת השלך ואת הינשוף
ואת התנשמת ואת הקאת ואת הרחם
ואת החסידה האנפה למינה ואת הדוכיפת ואת העטלף
כל שרץ העוף ההלך על ארבע שקץ הוא לכם
אך את זה תאכלו מכל שרץ העוף ההלך על ארבע אשר לא [לו] כרעים ממעל לרגליו לנתר בהן על הארץ
את אלה מהם תאכלו את הארבה למינו ואת הסלעם למינהו ואת החרגל למינהו ואת החגב למינהו
וכל שרץ העוף אשר לו ארבע רגלים שקץ הוא לכם
ולאלה תטמאו כל הנגע בנבלתם יטמא עד הערב
וכל הנשא מנבלתם יכבס בגדיו וטמא עד הערב
לכל הבהמה אשר הוא מפרסת פרסה ושסע איננה שסעת וגרה איננה מעלה טמאים הם לכם כל הנגע בהם יטמא
וכל הולך על כפיו בכל החיה ההלכת על ארבע טמאים הם לכם כל הנגע בנבלתם יטמא עד הערב
והנשא את נבלתם יכבס בגדיו וטמא עד הערב טמאים המה לכם
וזה לכם הטמא בשרץ השרץ על הארץ החלד והעכבר והצב למינהו
והאנקה והכח והלטאה והחמט והתנשמת
אלה הטמאים לכם בכל השרץ כל הנגע בהם במתם יטמא עד הערב
וכל אשר יפל עליו מהם במתם יטמא מכל כלי עץ או בגד או עור או שק כל כלי אשר יעשה מלאכה בהם במים יובא וטמא עד הערב וטהר
וכל כלי חרש אשר יפל מהם אל תוכו כל אשר בתוכו יטמא ואתו תשברו
מכל האכל אשר יאכל אשר יבוא עליו מים יטמא וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא
וכל אשר יפל מנבלתם עליו יטמא תנור וכירים יתץ טמאים הם וטמאים יהיו לכם
אך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור ונגע בנבלתם יטמא
וכי יפל מנבלתם על כל זרע זרוע אשר יזרע טהור הוא
וכי יתן מים על זרע ונפל מנבלתם עליו טמא הוא לכם
וכי ימות מן הבהמה אשר היא לכם לאכלה הנגע בנבלתה יטמא עד הערב
והאכל מנבלתה יכבס בגדיו וטמא עד הערב והנשא את נבלתה יכבס בגדיו וטמא עד הערב
וכל השרץ השרץ על הארץ שקץ הוא לא יאכל
כל הולך על גחון וכל הולך על ארבע עד כל מרבה רגלים לכל השרץ השרץ על הארץ לא תאכלום כי שקץ הם
אל תשקצו את נפשתיכם בכל השרץ השרץ ולא תטמאו בהם ונטמתם בם
כי אני יהוה אלהיכם והתקדשתם והייתם קדשים כי קדוש אני ולא תטמאו את נפשתיכם בכל השרץ הרמש על הארץ
כי אני יהוה המעלה אתכם מארץ מצרים להית לכם לאלהים והייתם קדשים כי קדוש אני
זאת תורת הבהמה והעוף וכל נפש החיה הרמשת במים ולכל נפש השרצת על הארץ
להבדיל בין הטמא ובין הטהר ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל

Chapter 12

וידבר יהוה אל משה לאמר
דבר אל בני ישראל לאמר אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת ימים כימי נדת דותה תטמא
וביום השמיני ימול בשר ערלתו
ושלשים יום ושלשת ימים תשב בדמי טהרה בכל קדש לא תגע ואל המקדש לא תבא עד מלאת ימי טהרה
ואם נקבה תלד וטמאה שבעים כנדתה וששים יום וששת ימים תשב על דמי טהרה
ובמלאת ימי טהרה לבן או לבת תביא כבש בן שנתו לעלה ובן יונה או תר לחטאת אל פתח אהל מועד אל הכהן
והקריבו לפני יהוה וכפר עליה וטהרה ממקר דמיה זאת תורת הילדת לזכר או לנקבה
ואם לא תמצא ידה די שה ולקחה שתי תרים או שני בני יונה אחד לעלה ואחד לחטאת וכפר עליה הכהן וטהרה

Chapter 13

וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר
אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת והיה בעור בשרו לנגע צרעת והובא אל אהרן הכהן או אל אחד מבניו הכהנים
וראה הכהן את הנגע בעור הבשר ושער בנגע הפך לבן ומראה הנגע עמק מעור בשרו נגע צרעת הוא וראהו הכהן וטמא אתו
ואם בהרת לבנה הוא בעור בשרו ועמק אין מראה מן העור ושערה לא הפך לבן והסגיר הכהן את הנגע שבעת ימים
וראהו הכהן ביום השביעי והנה הנגע עמד בעיניו לא פשה הנגע בעור והסגירו הכהן שבעת ימים שנית
וראה הכהן אתו ביום השביעי שנית והנה כהה הנגע ולא פשה הנגע בעור וטהרו הכהן מספחת היא וכבס בגדיו וטהר
ואם פשה תפשה המספחת בעור אחרי הראתו אל הכהן לטהרתו ונראה שנית אל הכהן
וראה הכהן והנה פשתה המספחת בעור וטמאו הכהן צרעת הוא
נגע צרעת כי תהיה באדם והובא אל הכהן
וראה הכהן והנה שאת לבנה בעור והיא הפכה שער לבן ומחית בשר חי בשאת
צרעת נושנת הוא בעור בשרו וטמאו הכהן לא יסגרנו כי טמא הוא
ואם פרוח תפרח הצרעת בעור וכסתה הצרעת את כל עור הנגע מראשו ועד רגליו לכל מראה עיני הכהן
וראה הכהן והנה כסתה הצרעת את כל בשרו וטהר את הנגע כלו הפך לבן טהור הוא
וביום הראות בו בשר חי יטמא
וראה הכהן את הבשר החי וטמאו הבשר החי טמא הוא צרעת הוא
או כי ישוב הבשר החי ונהפך ללבן ובא אל הכהן
וראהו הכהן והנה נהפך הנגע ללבן וטהר הכהן את הנגע טהור הוא
ובשר כי יהיה בו בערו שחין ונרפא
והיה במקום השחין שאת לבנה או בהרת לבנה אדמדמת ונראה אל הכהן
וראה הכהן והנה מראה שפל מן העור ושערה הפך לבן וטמאו הכהן נגע צרעת הוא בשחין פרחה
ואם יראנה הכהן והנה אין בה שער לבן ושפלה איננה מן העור והיא כהה והסגירו הכהן שבעת ימים
ואם פשה תפשה בעור וטמא הכהן אתו נגע הוא
ואם תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה צרבת השחין הוא וטהרו הכהן
או בשר כי יהיה בערו מכות אש והיתה מחית המכוה בהרת לבנה אדמדמת או לבנה
וראה אתה הכהן והנה נהפך שער לבן בבהרת ומראה עמק מן העור צרעת הוא במכוה פרחה וטמא אתו הכהן נגע צרעת הוא
ואם יראנה הכהן והנה אין בבהרת שער לבן ושפלה איננה מן העור והוא כהה והסגירו הכהן שבעת ימים
וראהו הכהן ביום השביעי אם פשה תפשה בעור וטמא הכהן אתו נגע צרעת הוא
ואם תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה בעור והוא כהה שאת המכוה הוא וטהרו הכהן כי צרבת המכוה הוא
ואיש או אשה כי יהיה בו נגע בראש או בזקן
וראה הכהן את הנגע והנה מראהו עמק מן העור ובו שער צהב דק וטמא אתו הכהן נתק הוא צרעת הראש או הזקן הוא
וכי יראה הכהן את נגע הנתק והנה אין מראהו עמק מן העור ושער שחר אין בו והסגיר הכהן את נגע הנתק שבעת ימים
וראה הכהן את הנגע ביום השביעי והנה לא פשה הנתק ולא היה בו שער צהב ומראה הנתק אין עמק מן העור
והתגלח ואת הנתק לא יגלח והסגיר הכהן את הנתק שבעת ימים שנית
וראה הכהן את הנתק ביום השביעי והנה לא פשה הנתק בעור ומראהו איננו עמק מן העור וטהר אתו הכהן וכבס בגדיו וטהר
ואם פשה יפשה הנתק בעור אחרי טהרתו
וראהו הכהן והנה פשה הנתק בעור לא יבקר הכהן לשער הצהב טמא הוא
ואם בעיניו עמד הנתק ושער שחר צמח בו נרפא הנתק טהור הוא וטהרו הכהן
ואיש או אשה כי יהיה בעור בשרם בהרת בהרת לבנת
וראה הכהן והנה בעור בשרם בהרת כהות לבנת בהק הוא פרח בעור טהור הוא
ואיש כי ימרט ראשו קרח הוא טהור הוא
ואם מפאת פניו ימרט ראשו גבח הוא טהור הוא
וכי יהיה בקרחת או בגבחת נגע לבן אדמדם צרעת פרחת הוא בקרחתו או בגבחתו
וראה אתו הכהן והנה שאת הנגע לבנה אדמדמת בקרחתו או בגבחתו כמראה צרעת עור בשר
איש צרוע הוא טמא הוא טמא יטמאנו הכהן בראשו נגעו
והצרוע אשר בו הנגע בגדיו יהיו פרמים וראשו יהיה פרוע ועל שפם יעטה וטמא טמא יקרא
כל ימי אשר הנגע בו יטמא טמא הוא בדד ישב מחוץ למחנה מושבו
והבגד כי יהיה בו נגע צרעת בבגד צמר או בבגד פשתים
או בשתי או בערב לפשתים ולצמר או בעור או בכל מלאכת עור
והיה הנגע ירקרק או אדמדם בבגד או בעור או בשתי או בערב או בכל כלי עור נגע צרעת הוא והראה את הכהן
וראה הכהן את הנגע והסגיר את הנגע שבעת ימים
וראה את הנגע ביום השביעי כי פשה הנגע בבגד או בשתי או בערב או בעור לכל אשר יעשה העור למלאכה צרעת ממארת הנגע טמא הוא
ושרף את הבגד או את השתי או את הערב בצמר או בפשתים או את כל כלי העור אשר יהיה בו הנגע כי צרעת ממארת הוא באש תשרף
ואם יראה הכהן והנה לא פשה הנגע בבגד או בשתי או בערב או בכל כלי עור
וצוה הכהן וכבסו את אשר בו הנגע והסגירו שבעת ימים שנית
וראה הכהן אחרי הכבס את הנגע והנה לא הפך הנגע את עינו והנגע לא פשה טמא הוא באש תשרפנו פחתת הוא בקרחתו או בגבחתו
ואם ראה הכהן והנה כהה הנגע אחרי הכבס אתו וקרע אתו מן הבגד או מן העור או מן השתי או מן הערב
ואם תראה עוד בבגד או בשתי או בערב או בכל כלי עור פרחת הוא באש תשרפנו את אשר בו הנגע
והבגד או השתי או הערב או כל כלי העור אשר תכבס וסר מהם הנגע וכבס שנית וטהר
זאת תורת נגע צרעת בגד הצמר או הפשתים או השתי או הערב או כל כלי עור לטהרו או לטמאו

Chapter 14

וידבר יהוה אל משה לאמר
זאת תהיה תורת המצרע ביום טהרתו והובא אל הכהן
ויצא הכהן אל מחוץ למחנה וראה הכהן והנה נרפא נגע הצרעת מן הצרוע
וצוה הכהן ולקח למטהר שתי צפרים חיות טהרות ועץ ארז ושני תולעת ואזב
וצוה הכהן ושחט את הצפור האחת אל כלי חרש על מים חיים
את הצפר החיה יקח אתה ואת עץ הארז ואת שני התולעת ואת האזב וטבל אותם ואת הצפר החיה בדם הצפר השחטה על המים החיים
והזה על המטהר מן הצרעת שבע פעמים וטהרו ושלח את הצפר החיה על פני השדה
וכבס המטהר את בגדיו וגלח את כל שערו ורחץ במים וטהר ואחר יבוא אל המחנה וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים
והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו את ראשו ואת זקנו ואת גבת עיניו ואת כל שערו יגלח וכבס את בגדיו ורחץ את בשרו במים וטהר
וביום השמיני יקח שני כבשים תמימים וכבשה אחת בת שנתה תמימה ושלשה עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן ולג אחד שמן
והעמיד הכהן המטהר את האיש המטהר ואתם לפני יהוה פתח אהל מועד
ולקח הכהן את הכבש האחד והקריב אתו לאשם ואת לג השמן והניף אתם תנופה לפני יהוה
ושחט את הכבש במקום אשר ישחט את החטאת ואת העלה במקום הקדש כי כחטאת האשם הוא לכהן קדש קדשים הוא
ולקח הכהן מדם האשם ונתן הכהן על תנוך אזן המטהר הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית
ולקח הכהן מלג השמן ויצק על כף הכהן השמאלית
וטבל הכהן את אצבעו הימנית מן השמן אשר על כפו השמאלית והזה מן השמן באצבעו שבע פעמים לפני יהוה
ומיתר השמן אשר על כפו יתן הכהן על תנוך אזן המטהר הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית על דם האשם
והנותר בשמן אשר על כף הכהן יתן על ראש המטהר וכפר עליו הכהן לפני יהוה
ועשה הכהן את החטאת וכפר על המטהר מטמאתו ואחר ישחט את העלה
והעלה הכהן את העלה ואת המנחה המזבחה וכפר עליו הכהן וטהר
ואם דל הוא ואין ידו משגת ולקח כבש אחד אשם לתנופה לכפר עליו ועשרון סלת אחד בלול בשמן למנחה ולג שמן
ושתי תרים או שני בני יונה אשר תשיג ידו והיה אחד חטאת והאחד עלה
והביא אתם ביום השמיני לטהרתו אל הכהן אל פתח אהל מועד לפני יהוה
ולקח הכהן את כבש האשם ואת לג השמן והניף אתם הכהן תנופה לפני יהוה
ושחט את כבש האשם ולקח הכהן מדם האשם ונתן על תנוך אזן המטהר הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית
ומן השמן יצק הכהן על כף הכהן השמאלית
והזה הכהן באצבעו הימנית מן השמן אשר על כפו השמאלית שבע פעמים לפני יהוה
ונתן הכהן מן השמן אשר על כפו על תנוך אזן המטהר הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית על מקום דם האשם
והנותר מן השמן אשר על כף הכהן יתן על ראש המטהר לכפר עליו לפני יהוה
ועשה את האחד מן התרים או מן בני היונה מאשר תשיג ידו
את אשר תשיג ידו את האחד חטאת ואת האחד עלה על המנחה וכפר הכהן על המטהר לפני יהוה
זאת תורת אשר בו נגע צרעת אשר לא תשיג ידו בטהרתו
וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר
כי תבאו אל ארץ כנען אשר אני נתן לכם לאחזה ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחזתכם
ובא אשר לו הבית והגיד לכהן לאמר כנגע נראה לי בבית
וצוה הכהן ופנו את הבית בטרם יבא הכהן לראות את הנגע ולא יטמא כל אשר בבית ואחר כן יבא הכהן לראות את הבית
וראה את הנגע והנה הנגע בקירת הבית שקערורת ירקרקת או אדמדמת ומראיהן שפל מן הקיר
ויצא הכהן מן הבית אל פתח הבית והסגיר את הבית שבעת ימים
ושב הכהן ביום השביעי וראה והנה פשה הנגע בקירת הבית
וצוה הכהן וחלצו את האבנים אשר בהן הנגע והשליכו אתהן אל מחוץ לעיר אל מקום טמא
ואת הבית יקצע מבית סביב ושפכו את העפר אשר הקצו אל מחוץ לעיר אל מקום טמא
ולקחו אבנים אחרות והביאו אל תחת האבנים ועפר אחר יקח וטח את הבית
ואם ישוב הנגע ופרח בבית אחר חלץ את האבנים ואחרי הקצות את הבית ואחרי הטוח
ובא הכהן וראה והנה פשה הנגע בבית צרעת ממארת הוא בבית טמא הוא
ונתץ את הבית את אבניו ואת עציו ואת כל עפר הבית והוציא אל מחוץ לעיר אל מקום טמא
והבא אל הבית כל ימי הסגיר אתו יטמא עד הערב
והשכב בבית יכבס את בגדיו והאכל בבית יכבס את בגדיו
ואם בא יבא הכהן וראה והנה לא פשה הנגע בבית אחרי הטח את הבית וטהר הכהן את הבית כי נרפא הנגע
ולקח לחטא את הבית שתי צפרים ועץ ארז ושני תולעת ואזב
ושחט את הצפר האחת אל כלי חרש על מים חיים
ולקח את עץ הארז ואת האזב ואת שני התולעת ואת הצפר החיה וטבל אתם בדם הצפר השחוטה ובמים החיים והזה אל הבית שבע פעמים
וחטא את הבית בדם הצפור ובמים החיים ובצפר החיה ובעץ הארז ובאזב ובשני התולעת
ושלח את הצפר החיה אל מחוץ לעיר אל פני השדה וכפר על הבית וטהר
זאת התורה לכל נגע הצרעת ולנתק
ולצרעת הבגד ולבית
ולשאת ולספחת ולבהרת
להורת ביום הטמא וביום הטהר זאת תורת הצרעת

Chapter 15

וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר
דברו אל בני ישראל ואמרתם אלהם איש איש כי יהיה זב מבשרו זובו טמא הוא
וזאת תהיה טמאתו בזובו רר בשרו את זובו או החתים בשרו מזובו טמאתו הוא
כל המשכב אשר ישכב עליו הזב יטמא וכל הכלי אשר ישב עליו יטמא
ואיש אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב
והישב על הכלי אשר ישב עליו הזב יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב
והנגע בבשר הזב יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב
וכי ירק הזב בטהור וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב
וכל המרכב אשר ירכב עליו הזב יטמא
וכל הנגע בכל אשר יהיה תחתיו יטמא עד הערב והנושא אותם יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב
וכל אשר יגע בו הזב וידיו לא שטף במים וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב
וכלי חרש אשר יגע בו הזב ישבר וכל כלי עץ ישטף במים
וכי יטהר הזב מזובו וספר לו שבעת ימים לטהרתו וכבס בגדיו ורחץ בשרו במים חיים וטהר
וביום השמיני יקח לו שתי תרים או שני בני יונה ובא לפני יהוה אל פתח אהל מועד ונתנם אל הכהן
ועשה אתם הכהן אחד חטאת והאחד עלה וכפר עליו הכהן לפני יהוה מזובו
ואיש כי תצא ממנו שכבת זרע ורחץ במים את כל בשרו וטמא עד הערב
וכל בגד וכל עור אשר יהיה עליו שכבת זרע וכבס במים וטמא עד הערב
ואשה אשר ישכב איש אתה שכבת זרע ורחצו במים וטמאו עד הערב
ואשה כי תהיה זבה דם יהיה זבה בבשרה שבעת ימים תהיה בנדתה וכל הנגע בה יטמא עד הערב
וכל אשר תשכב עליו בנדתה יטמא וכל אשר תשב עליו יטמא
וכל הנגע במשכבה יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב
וכל הנגע בכל כלי אשר תשב עליו יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב
ואם על המשכב הוא או על הכלי אשר הוא ישבת עליו בנגעו בו יטמא עד הערב
ואם שכב ישכב איש אתה ותהי נדתה עליו וטמא שבעת ימים וכל המשכב אשר ישכב עליו יטמא
ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים בלא עת נדתה או כי תזוב על נדתה כל ימי זוב טמאתה כימי נדתה תהיה טמאה הוא
כל המשכב אשר תשכב עליו כל ימי זובה כמשכב נדתה יהיה לה וכל הכלי אשר תשב עליו טמא יהיה כטמאת נדתה
וכל הנוגע בם יטמא וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב
ואם טהרה מזובה וספרה לה שבעת ימים ואחר תטהר
וביום השמיני תקח לה שתי תרים או שני בני יונה והביאה אותם אל הכהן אל פתח אהל מועד
ועשה הכהן את האחד חטאת ואת האחד עלה וכפר עליה הכהן לפני יהוה מזוב טמאתה
והזרתם את בני ישראל מטמאתם ולא ימתו בטמאתם בטמאם את משכני אשר בתוכם
זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע לטמאה בה
והדוה בנדתה והזב את זובו לזכר ולנקבה ולאיש אשר ישכב עם טמאה

Chapter 16

וידבר יהוה אל משה אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני יהוה וימתו
ויאמר יהוה אל משה דבר אל אהרן אחיך ואל יבא בכל עת אל הקדש מבית לפרכת אל פני הכפרת אשר על הארן ולא ימות כי בענן אראה על הכפרת
בזאת יבא אהרן אל הקדש בפר בן בקר לחטאת ואיל לעלה
כתנת בד קדש ילבש ומכנסי בד יהיו על בשרו ובאבנט בד יחגר ובמצנפת בד יצנף בגדי קדש הם ורחץ במים את בשרו ולבשם
ומאת עדת בני ישראל יקח שני שעירי עזים לחטאת ואיל אחד לעלה
והקריב אהרן את פר החטאת אשר לו וכפר בעדו ובעד ביתו
ולקח את שני השעירם והעמיד אתם לפני יהוה פתח אהל מועד
ונתן אהרן על שני השעירם גורלות גורל אחד ליהוה וגורל אחד לעזאזל
והקריב אהרן את השעיר אשר עלה עליו הגורל ליהוה ועשהו חטאת
והשעיר אשר עלה עליו הגורל לעזאזל יעמד חי לפני יהוה לכפר עליו לשלח אתו לעזאזל המדברה
והקריב אהרן את פר החטאת אשר לו וכפר בעדו ובעד ביתו ושחט את פר החטאת אשר לו
ולקח מלא המחתה גחלי אש מעל המזבח מלפני יהוה ומלא חפניו קטרת סמים דקה והביא מבית לפרכת
ונתן את הקטרת על האש לפני יהוה וכסה ענן הקטרת את הכפרת אשר על העדות ולא ימות
ולקח מדם הפר והזה באצבעו על פני הכפרת קדמה ולפני הכפרת יזה שבע פעמים מן הדם באצבעו
ושחט את שעיר החטאת אשר לעם והביא את דמו אל מבית לפרכת ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר והזה אתו על הכפרת ולפני הכפרת
וכפר על הקדש מטמאת בני ישראל ומפשעיהם לכל חטאתם וכן יעשה לאהל מועד השכן אתם בתוך טמאתם
וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבאו לכפר בקדש עד צאתו וכפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל ישראל
ויצא אל המזבח אשר לפני יהוה וכפר עליו ולקח מדם הפר ומדם השעיר ונתן על קרנות המזבח סביב
והזה עליו מן הדם באצבעו שבע פעמים וטהרו וקדשו מטמאת בני ישראל
וכלה מכפר את הקדש ואת אהל מועד ואת המזבח והקריב את השעיר החי
וסמך אהרן את שתי ידו [ידיו] על ראש השעיר החי והתודה עליו את כל עונת בני ישראל ואת כל פשעיהם לכל חטאתם ונתן אתם על ראש השעיר ושלח ביד איש עתי המדברה
ונשא השעיר עליו את כל עונתם אל ארץ גזרה ושלח את השעיר במדבר
ובא אהרן אל אהל מועד ופשט את בגדי הבד אשר לבש בבאו אל הקדש והניחם שם
ורחץ את בשרו במים במקום קדוש ולבש את בגדיו ויצא ועשה את עלתו ואת עלת העם וכפר בעדו ובעד העם
ואת חלב החטאת יקטיר המזבחה
והמשלח את השעיר לעזאזל יכבס בגדיו ורחץ את בשרו במים ואחרי כן יבוא אל המחנה
ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת אשר הובא את דמם לכפר בקדש יוציא אל מחוץ למחנה ושרפו באש את ערתם ואת בשרם ואת פרשם
והשרף אתם יכבס בגדיו ורחץ את בשרו במים ואחרי כן יבוא אל המחנה
והיתה לכם לחקת עולם בחדש השביעי בעשור לחדש תענו את נפשתיכם וכל מלאכה לא תעשו האזרח והגר הגר בתוככם
כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני יהוה תטהרו
שבת שבתון היא לכם ועניתם את נפשתיכם חקת עולם
וכפר הכהן אשר ימשח אתו ואשר ימלא את ידו לכהן תחת אביו ולבש את בגדי הבד בגדי הקדש
וכפר את מקדש הקדש ואת אהל מועד ואת המזבח יכפר ועל הכהנים ועל כל עם הקהל יכפר
והיתה זאת לכם לחקת עולם לכפר על בני ישראל מכל חטאתם אחת בשנה ויעש כאשר צוה יהוה את משה

Chapter 17

וידבר יהוה אל משה לאמר
דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אליהם זה הדבר אשר צוה יהוה לאמר
איש איש מבית ישראל אשר ישחט שור או כשב או עז במחנה או אשר ישחט מחוץ למחנה
ואל פתח אהל מועד לא הביאו להקריב קרבן ליהוה לפני משכן יהוה דם יחשב לאיש ההוא דם שפך ונכרת האיש ההוא מקרב עמו
למען אשר יביאו בני ישראל את זבחיהם אשר הם זבחים על פני השדה והביאם ליהוה אל פתח אהל מועד אל הכהן וזבחו זבחי שלמים ליהוה אותם
וזרק הכהן את הדם על מזבח יהוה פתח אהל מועד והקטיר החלב לריח ניחח ליהוה
ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירם אשר הם זנים אחריהם חקת עולם תהיה זאת להם לדרתם
ואלהם תאמר איש איש מבית ישראל ומן הגר אשר יגור בתוכם אשר יעלה עלה או זבח
ואל פתח אהל מועד לא יביאנו לעשות אתו ליהוה ונכרת האיש ההוא מעמיו
ואיש איש מבית ישראל ומן הגר הגר בתוכם אשר יאכל כל דם ונתתי פני בנפש האכלת את הדם והכרתי אתה מקרב עמה
כי נפש הבשר בדם הוא ואני נתתיו לכם על המזבח לכפר על נפשתיכם כי הדם הוא בנפש יכפר
על כן אמרתי לבני ישראל כל נפש מכם לא תאכל דם והגר הגר בתוככם לא יאכל דם
ואיש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בתוכם אשר יצוד ציד חיה או עוף אשר יאכל ושפך את דמו וכסהו בעפר
כי נפש כל בשר דמו בנפשו הוא ואמר לבני ישראל דם כל בשר לא תאכלו כי נפש כל בשר דמו הוא כל אכליו יכרת
וכל נפש אשר תאכל נבלה וטרפה באזרח ובגר וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב וטהר
ואם לא יכבס ובשרו לא ירחץ ונשא עונו

Chapter 18

וידבר יהוה אל משה לאמר
דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם אני יהוה אלהיכם
כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו ובחקתיהם לא תלכו
את משפטי תעשו ואת חקתי תשמרו ללכת בהם אני יהוה אלהיכם
ושמרתם את חקתי ואת משפטי אשר יעשה אתם האדם וחי בהם אני יהוה
איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה אני יהוה
ערות אביך וערות אמך לא תגלה אמך הוא לא תגלה ערותה
ערות אשת אביך לא תגלה ערות אביך הוא
ערות אחותך בת אביך או בת אמך מולדת בית או מולדת חוץ לא תגלה ערותן
ערות בת בנך או בת בתך לא תגלה ערותן כי ערותך הנה
ערות בת אשת אביך מולדת אביך אחותך הוא לא תגלה ערותה
ערות אחות אביך לא תגלה שאר אביך הוא
ערות אחות אמך לא תגלה כי שאר אמך הוא
ערות אחי אביך לא תגלה אל אשתו לא תקרב דדתך הוא
ערות כלתך לא תגלה אשת בנך הוא לא תגלה ערותה
ערות אשת אחיך לא תגלה ערות אחיך הוא
ערות אשה ובתה לא תגלה את בת בנה ואת בת בתה לא תקח לגלות ערותה שארה הנה זמה הוא
ואשה אל אחתה לא תקח לצרר לגלות ערותה עליה בחייה
ואל אשה בנדת טמאתה לא תקרב לגלות ערותה
ואל אשת עמיתך לא תתן שכבתך לזרע לטמאה בה
ומזרעך לא תתן להעביר למלך ולא תחלל את שם אלהיך אני יהוה
ואת זכר לא תשכב משכבי אשה תועבה הוא
ובכל בהמה לא תתן שכבתך לטמאה בה ואשה לא תעמד לפני בהמה לרבעה תבל הוא
אל תטמאו בכל אלה כי בכל אלה נטמאו הגוים אשר אני משלח מפניכם
ותטמא הארץ ואפקד עונה עליה ותקא הארץ את ישביה
ושמרתם אתם את חקתי ואת משפטי ולא תעשו מכל התועבת האלה האזרח והגר הגר בתוככם
כי את כל התועבת האל עשו אנשי הארץ אשר לפניכם ותטמא הארץ
ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אתה כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם
כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה ונכרתו הנפשות העשת מקרב עמם
ושמרתם את משמרתי לבלתי עשות מחקות התועבת אשר נעשו לפניכם ולא תטמאו בהם אני יהוה אלהיכם

Chapter 19

וידבר יהוה אל משה לאמר
דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אלהם קדשים תהיו כי קדוש אני יהוה אלהיכם
איש אמו ואביו תיראו ואת שבתתי תשמרו אני יהוה אלהיכם
אל תפנו אל האלילים ואלהי מסכה לא תעשו לכם אני יהוה אלהיכם
וכי תזבחו זבח שלמים ליהוה לרצנכם תזבחהו
ביום זבחכם יאכל וממחרת והנותר עד יום השלישי באש ישרף
ואם האכל יאכל ביום השלישי פגול הוא לא ירצה
ואכליו עונו ישא כי את קדש יהוה חלל ונכרתה הנפש ההוא מעמיה
ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך לקצר ולקט קצירך לא תלקט
וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט לעני ולגר תעזב אתם אני יהוה אלהיכם
לא תגנבו ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו
ולא תשבעו בשמי לשקר וחללת את שם אלהיך אני יהוה
לא תעשק את רעך ולא תגזל לא תלין פעלת שכיר אתך עד בקר
לא תקלל חרש ולפני עור לא תתן מכשל ויראת מאלהיך אני יהוה
לא תעשו עול במשפט לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול בצדק תשפט עמיתך
לא תלך רכיל בעמיך לא תעמד על דם רעך אני יהוה
לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא
לא תקם ולא תטר את בני עמך ואהבת לרעך כמוך אני יהוה
את חקתי תשמרו בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע כלאים ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך
ואיש כי ישכב את אשה שכבת זרע והוא שפחה נחרפת לאיש והפדה לא נפדתה או חפשה לא נתן לה בקרת תהיה לא יומתו כי לא חפשה
והביא את אשמו ליהוה אל פתח אהל מועד איל אשם
וכפר עליו הכהן באיל האשם לפני יהוה על חטאתו אשר חטא ונסלח לו מחטאתו אשר חטא
וכי תבאו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם ערלתו את פריו שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל
ובשנה הרביעת יהיה כל פריו קדש הלולים ליהוה
ובשנה החמישת תאכלו את פריו להוסיף לכם תבואתו אני יהוה אלהיכם
לא תאכלו על הדם לא תנחשו ולא תעוננו
לא תקפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך
ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם וכתבת קעקע לא תתנו בכם אני יהוה
אל תחלל את בתך להזנותה ולא תזנה הארץ ומלאה הארץ זמה
את שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו אני יהוה
אל תפנו אל האבת ואל הידענים אל תבקשו לטמאה בהם אני יהוה אלהיכם
מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלהיך אני יהוה
וכי יגור אתך גר בארצכם לא תונו אתו
כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכם ואהבת לו כמוך כי גרים הייתם בארץ מצרים אני יהוה אלהיכם
לא תעשו עול במשפט במדה במשקל ובמשורה
מאזני צדק אבני צדק איפת צדק והין צדק יהיה לכם אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים
ושמרתם את כל חקתי ואת כל משפטי ועשיתם אתם אני יהוה

Chapter 20

וידבר יהוה אל משה לאמר
ואל בני ישראל תאמר איש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בישראל אשר יתן מזרעו למלך מות יומת עם הארץ ירגמהו באבן
ואני אתן את פני באיש ההוא והכרתי אתו מקרב עמו כי מזרעו נתן למלך למען טמא את מקדשי ולחלל את שם קדשי
ואם העלם יעלימו עם הארץ את עיניהם מן האיש ההוא בתתו מזרעו למלך לבלתי המית אתו
ושמתי אני את פני באיש ההוא ובמשפחתו והכרתי אתו ואת כל הזנים אחריו לזנות אחרי המלך מקרב עמם
והנפש אשר תפנה אל האבת ואל הידענים לזנות אחריהם ונתתי את פני בנפש ההוא והכרתי אתו מקרב עמו
והתקדשתם והייתם קדשים כי אני יהוה אלהיכם
ושמרתם את חקתי ועשיתם אתם אני יהוה מקדשכם
כי איש איש אשר יקלל את אביו ואת אמו מות יומת אביו ואמו קלל דמיו בו
ואיש אשר ינאף את אשת איש אשר ינאף את אשת רעהו מות יומת הנאף והנאפת
ואיש אשר ישכב את אשת אביו ערות אביו גלה מות יומתו שניהם דמיהם בם
ואיש אשר ישכב את כלתו מות יומתו שניהם תבל עשו דמיהם בם
ואיש אשר ישכב את זכר משכבי אשה תועבה עשו שניהם מות יומתו דמיהם בם
ואיש אשר יקח את אשה ואת אמה זמה הוא באש ישרפו אתו ואתהן ולא תהיה זמה בתוככם
ואיש אשר יתן שכבתו בבהמה מות יומת ואת הבהמה תהרגו
ואשה אשר תקרב אל כל בהמה לרבעה אתה והרגת את האשה ואת הבהמה מות יומתו דמיהם בם
ואיש אשר יקח את אחתו בת אביו או בת אמו וראה את ערותה והיא תראה את ערותו חסד הוא ונכרתו לעיני בני עמם ערות אחתו גלה עונו ישא
ואיש אשר ישכב את אשה דוה וגלה את ערותה את מקרה הערה והיא גלתה את מקור דמיה ונכרתו שניהם מקרב עמם
וערות אחות אמך ואחות אביך לא תגלה כי את שארו הערה עונם ישאו
ואיש אשר ישכב את דדתו ערות דדו גלה חטאם ישאו ערירים ימתו
ואיש אשר יקח את אשת אחיו נדה הוא ערות אחיו גלה ערירים יהיו
ושמרתם את כל חקתי ואת כל משפטי ועשיתם אתם ולא תקיא אתכם הארץ אשר אני מביא אתכם שמה לשבת בה
ולא תלכו בחקת הגוי אשר אני משלח מפניכם כי את כל אלה עשו ואקץ בם
ואמר לכם אתם תירשו את אדמתם ואני אתננה לכם לרשת אתה ארץ זבת חלב ודבש אני יהוה אלהיכם אשר הבדלתי אתכם מן העמים
והבדלתם בין הבהמה הטהרה לטמאה ובין העוף הטמא לטהר ולא תשקצו את נפשתיכם בבהמה ובעוף ובכל אשר תרמש האדמה אשר הבדלתי לכם לטמא
והייתם לי קדשים כי קדוש אני יהוה ואבדל אתכם מן העמים להיות לי
ואיש או אשה כי יהיה בהם אוב או ידעני מות יומתו באבן ירגמו אתם דמיהם בם

Chapter 21

ויאמר יהוה אל משה אמר אל הכהנים בני אהרן ואמרת אלהם לנפש לא יטמא בעמיו
כי אם לשארו הקרב אליו לאמו ולאביו ולבנו ולבתו ולאחיו
ולאחתו הבתולה הקרובה אליו אשר לא היתה לאיש לה יטמא
לא יטמא בעל בעמיו להחלו
לא יקרחה [יקרחו] קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו ובבשרם לא ישרטו שרטת
קדשים יהיו לאלהיהם ולא יחללו שם אלהיהם כי את אשי יהוה לחם אלהיהם הם מקריבם והיו קדש
אשה זנה וחללה לא יקחו ואשה גרושה מאישה לא יקחו כי קדש הוא לאלהיו
וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב קדש יהיה לך כי קדוש אני יהוה מקדשכם
ובת איש כהן כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף
והכהן הגדול מאחיו א‍שר יוצק על ראשו שמן המשחה ומלא את ידו ללבש את הבגדים את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרם
ועל כל נפשת מת לא יבא לאביו ולאמו לא יטמא
ומן המקדש לא יצא ולא יחלל את מקדש אלהיו כי נזר שמן משחת אלהיו עליו אני יהוה
והוא אשה בבתוליה יקח
אלמנה וגרושה וחללה זנה את אלה לא יקח כי אם בתולה מעמיו יקח אשה
ולא יחלל זרעו בעמיו כי אני יהוה מקדשו
וידבר יהוה אל משה לאמר
דבר אל אהרן לאמר איש מזרעך לדרתם אשר יהיה בו מום לא יקרב להקריב לחם אלהיו
כי כל איש אשר בו מום לא יקרב איש עור או פסח או חרם או שרוע
או איש אשר יהיה בו שבר רגל או שבר יד
או גבן או דק או תבלל בעינו או גרב או ילפת או מרוח אשך
כל איש אשר בו מום מזרע אהרן הכהן לא יגש להקריב את אשי יהוה מום בו את לחם אלהיו לא יגש להקריב
לחם אלהיו מקדשי הקדשים ומן הקדשים יאכל
אך אל הפרכת לא יבא ואל המזבח לא יגש כי מום בו ולא יחלל את מקדשי כי אני יהוה מקדשם
וידבר משה אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל

Chapter 22

וידבר יהוה אל משה לאמר
דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו את שם קדשי אשר הם מקדשים לי אני יהוה
אמר אלהם לדרתיכם כל איש אשר יקרב מכל זרעכם אל הקדשים אשר יקדישו בני ישראל ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מלפני אני יהוה
איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב בקדשים לא יאכל עד אשר יטהר והנגע בכל טמא נפש או איש אשר תצא ממנו שכבת זרע
או איש אשר יגע בכל שרץ אשר יטמא לו או באדם אשר יטמא לו לכל טמאתו
נפש אשר תגע בו וטמאה עד הערב ולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים
ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים כי לחמו הוא
נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה אני יהוה
ושמרו את משמרתי ולא ישאו עליו חטא ומתו בו כי יחללהו אני יהוה מקדשם
וכל זר לא יאכל קדש תושב כהן ושכיר לא יאכל קדש
וכהן כי יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו
ובת כהן כי תהיה לאיש זר הוא בתרומת הקדשים לא תאכל
ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה ושבה אל בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל וכל זר לא יאכל בו
ואיש כי יאכל קדש בשגגה ויסף חמשיתו עליו ונתן לכהן את הקדש
ולא יחללו את קדשי בני ישראל את אשר ירימו ליהוה
והשיאו אותם עון אשמה באכלם את קדשיהם כי אני יהוה מקדשם
וידבר יהוה אל משה לאמר
דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש מבית ישראל ומן הגר בישראל אשר יקריב קרבנו לכל נדריהם ולכל נדבותם אשר יקריבו ליהוה לעלה
לרצנכם תמים זכר בבקר בכשבים ובעזים
כל אשר בו מום לא תקריבו כי לא לרצון יהיה לכם
ואיש כי יקריב זבח שלמים ליהוה לפלא נדר או לנדבה בבקר או בצאן תמים יהיה לרצון כל מום לא יהיה בו
עורת או שבור או חרוץ או יבלת או גרב או ילפת לא תקריבו אלה ליהוה ואשה לא תתנו מהם על המזבח ליהוה
ושור ושה שרוע וקלוט נדבה תעשה אתו ולנדר לא ירצה
ומעוך וכתות ונתוק וכרות לא תקריבו ליהוה ובארצכם לא תעשו
ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אלהיכם מכל אלה כי משחתם בהם מום בם לא ירצו לכם
וידבר יהוה אל משה לאמר
שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה ליהוה
ושור או שה אתו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד
וכי תזבחו זבח תודה ליהוה לרצנכם תזבחו
ביום ההוא יאכל לא תותירו ממנו עד בקר אני יהוה
ושמרתם מצותי ועשיתם אתם אני יהוה
ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני יהוה מקדשכם
המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה

Chapter 23

וידבר יהוה אל משה לאמר
דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם מועדי יהוה אשר תקראו אתם מקראי קדש אלה הם מועדי
ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון מקרא קדש כל מלאכה לא תעשו שבת הוא ליהוה בכל מושבתיכם
אלה מועדי יהוה מקראי קדש אשר תקראו אתם במועדם
בחדש הראשון בארבעה עשר לחדש בין הערבים פסח ליהוה
ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג המצות ליהוה שבעת ימים מצות תאכלו
ביום הראשון מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו
והקרבתם אשה ליהוה שבעת ימים ביום השביעי מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו
וידבר יהוה אל משה לאמר
דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם וקצרתם את קצירה והבאתם את עמר ראשית קצירכם אל הכהן
והניף את העמר לפני יהוה לרצנכם ממחרת השבת יניפנו הכהן
ועשיתם ביום הניפכם את העמר כבש תמים בן שנתו לעלה ליהוה
ומנחתו שני עשרנים סלת בלולה בשמן אשה ליהוה ריח ניחח ונסכה יין רביעת ההין
ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה עד הביאכם את קרבן אלהיכם חקת עולם לדרתיכם בכל משבתיכם
וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עמר התנופה שבע שבתות תמימת תהיינה
עד ממחרת השבת השביעת תספרו חמשים יום והקרבתם מנחה חדשה ליהוה
ממושבתיכם תביאו לחם תנופה שתים שני עשרנים סלת תהיינה חמץ תאפינה בכורים ליהוה
והקרבתם על הלחם שבעת כבשים תמימם בני שנה ופר בן בקר אחד ואילם שנים יהיו עלה ליהוה ומנחתם ונסכיהם אשה ריח ניחח ליהוה
ועשיתם שעיר עזים אחד לחטאת ושני כבשים בני שנה לזבח שלמים
והניף הכהן אתם על לחם הבכורים תנופה לפני יהוה על שני כבשים קדש יהיו ליהוה לכהן
וקראתם בעצם היום הזה מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו חקת עולם בכל מושבתיכם לדרתיכם
ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך בקצרך ולקט קצירך לא תלקט לעני ולגר תעזב אתם אני יהוה אלהיכם
וידבר יהוה אל משה לאמר
דבר אל בני ישראל לאמר בחדש השביעי באחד לחדש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה מקרא קדש
כל מלאכת עבדה לא תעשו והקרבתם אשה ליהוה
וידבר יהוה אל משה לאמר
אך בעשור לחדש השביעי הזה יום הכפרים הוא מקרא קדש יהיה לכם ועניתם את נפשתיכם והקרבתם אשה ליהוה
וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה כי יום כפרים הוא לכפר עליכם לפני יהוה אלהיכם
כי כל הנפש אשר לא תענה בעצם היום הזה ונכרתה מעמיה
וכל הנפש אשר תעשה כל מלאכה בעצם היום הזה והאבדתי את הנפש ההוא מקרב עמה
כל מלאכה לא תעשו חקת עולם לדרתיכם בכל משבתיכם
שבת שבתון הוא לכם ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב מערב עד ערב תשבתו שבתכם
וידבר יהוה אל משה לאמר
דבר אל בני ישראל לאמר בחמשה עשר יום לחדש השביעי הזה חג הסכות שבעת ימים ליהוה
ביום הראשון מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו
שבעת ימים תקריבו אשה ליהוה ביום השמיני מקרא קדש יהיה לכם והקרבתם אשה ליהוה עצרת הוא כל מלאכת עבדה לא תעשו
אלה מועדי יהוה אשר תקראו אתם מקראי קדש להקריב אשה ליהוה עלה ומנחה זבח ונסכים דבר יום ביומו
מלבד שבתת יהוה ומלבד מתנותיכם ומלבד כל נדריכם ומלבד כל נדבותיכם אשר תתנו ליהוה
אך בחמשה עשר יום לחדש השביעי באספכם את תבואת הארץ תחגו את חג יהוה שבעת ימים ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון
ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבת וערבי נחל ושמחתם לפני יהוה אלהיכם שבעת ימים
וחגתם אתו חג ליהוה שבעת ימים בשנה חקת עולם לדרתיכם בחדש השביעי תחגו אתו
בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת
למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם
וידבר משה את מעדי יהוה אל בני ישראל

Chapter 24

וידבר יהוה אל משה לאמר
צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד
מחוץ לפרכת העדת באהל מועד יערך אתו אהרן מערב עד בקר לפני יהוה תמיד חקת עולם לדרתיכם
על המנרה הטהרה יערך את הנרות לפני יהוה תמיד
ולקחת סלת ואפית אתה שתים עשרה חלות שני עשרנים יהיה החלה האחת
ושמת אותם שתים מערכות שש המערכת על השלחן הטהר לפני יהוה
ונתת על המערכת לבנה זכה והיתה ללחם לאזכרה אשה ליהוה
ביום השבת ביום השבת יערכנו לפני יהוה תמיד מאת בני ישראל ברית עולם
והיתה לאהרן ולבניו ואכלהו במקום קדש כי קדש קדשים הוא לו מאשי יהוה חק עולם
ויצא בן אשה ישראלית והוא בן איש מצרי בתוך בני ישראל וינצו במחנה בן הישראלית ואיש הישראלי
ויקב בן האשה הישראלית את השם ויקלל ויביאו אתו אל משה ושם אמו שלמית בת דברי למטה דן
ויניחהו במשמר לפרש להם על פי יהוה
וידבר יהוה אל משה לאמר
הוצא את המקלל אל מחוץ למחנה וסמכו כל השמעים את ידיהם על ראשו ורגמו אתו כל העדה
ואל בני ישראל תדבר לאמר איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו
ונקב שם יהוה מות יומת רגום ירגמו בו כל העדה כגר כאזרח בנקבו שם יומת
ואיש כי יכה כל נפש אדם מות יומת
ומכה נפש בהמה ישלמנה נפש תחת נפש
ואיש כי יתן מום בעמיתו כאשר עשה כן יעשה לו
שבר תחת שבר עין תחת עין שן תחת שן כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו
ומכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת
משפט אחד יהיה לכם כגר כאזרח יהיה כי אני יהוה אלהיכם
וידבר משה אל בני ישראל ויוציאו את המקלל אל מחוץ למחנה וירגמו אתו אבן ובני ישראל עשו כאשר צוה יהוה את משה

Chapter 25

וידבר יהוה אל משה בהר סיני לאמר
דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם ושבתה הארץ שבת ליהוה
שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה
ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ שבת ליהוה שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר
את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצר שנת שבתון יהיה לארץ
והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך
ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכל
וספרת לך שבע שבתת שנים שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שבתת השנים תשע וארבעים שנה
והעברת שופר תרועה בחדש השבעי בעשור לחדש ביום הכפרים תעבירו שופר בכל ארצכם
וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכל ישביה יובל הוא תהיה לכם ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשבו
יובל הוא שנת החמשים שנה תהיה לכם לא תזרעו ולא תקצרו את ספיחיה ולא תבצרו את נזריה
כי יובל הוא קדש תהיה לכם מן השדה תאכלו את תבואתה
בשנת היובל הזאת תשבו איש אל אחזתו
וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל תונו איש את אחיו
במספר שנים אחר היובל תקנה מאת עמיתך במספר שני תבואת ימכר לך
לפי רב השנים תרבה מקנתו ולפי מעט השנים תמעיט מקנתו כי מספר תבואת הוא מכר לך
ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלהיך כי אני יהוה אלהיכם
ועשיתם את חקתי ואת משפטי תשמרו ועשיתם אתם וישבתם על הארץ לבטח
ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשבע וישבתם לבטח עליה
וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעת הן לא נזרע ולא נאסף את תבואתנו
וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית ועשת את התבואה לשלש השנים
וזרעתם את השנה השמינת ואכלתם מן התבואה ישן עד השנה התשיעת עד בוא תבואתה תאכלו ישן
והארץ לא תמכר לצמתת כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי
ובכל ארץ אחזתכם גאלה תתנו לארץ
כי ימוך אחיך ומכר מאחזתו ובא גאלו הקרב אליו וגאל את ממכר אחיו
ואיש כי לא יהיה לו גאל והשיגה ידו ומצא כדי גאלתו
וחשב את שני ממכרו והשיב את העדף לאיש אשר מכר לו ושב לאחזתו
ואם לא מצאה ידו די השיב לו והיה ממכרו ביד הקנה אתו עד שנת היובל ויצא ביבל ושב לאחזתו
ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה והיתה גאלתו עד תם שנת ממכרו ימים תהיה גאלתו
ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה וקם הבית אשר בעיר אשר לא [לו] חמה לצמיתת לקנה אתו לדרתיו לא יצא ביבל
ובתי החצרים אשר אין להם חמה סביב על שדה הארץ יחשב גאלה תהיה לו וביבל יצא
וערי הלוים בתי ערי אחזתם גאלת עולם תהיה ללוים
ואשר יגאל מן הלוים ויצא ממכר בית ועיר אחזתו ביבל כי בתי ערי הלוים הוא אחזתם בתוך בני ישראל
ושדה מגרש עריהם לא ימכר כי אחזת עולם הוא להם
וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו גר ותושב וחי עמך
אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך
את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך
אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים
וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך לא תעבד בו עבדת עבד
כשכיר כתושב יהיה עמך עד שנת היבל יעבד עמך
ויצא מעמך הוא ובניו עמו ושב אל משפחתו ואל אחזת אבתיו ישוב
כי עבדי הם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד
לא תרדה בו בפרך ויראת מאלהיך
ועבדך ואמתך אשר יהיו לך מאת הגוים אשר סביבתיכם מהם תקנו עבד ואמה
וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו וממשפחתם אשר עמכם אשר הולידו בארצכם והיו לכם לאחזה
והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם לרשת אחזה לעלם בהם תעבדו ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך
וכי תשיג יד גר ותושב עמך ומך אחיך עמו ונמכר לגר תושב עמך או לעקר משפחת גר
אחרי נמכר גאלה תהיה לו אחד מאחיו יגאלנו
או דדו או בן דדו יגאלנו או משאר בשרו ממשפחתו יגאלנו או השיגה ידו ונגאל
וחשב עם קנהו משנת המכרו לו עד שנת היבל והיה כסף ממכרו במספר שנים כימי שכיר יהיה עמו
אם עוד רבות בשנים לפיהן ישיב גאלתו מכסף מקנתו
ואם מעט נשאר בשנים עד שנת היבל וחשב לו כפי שניו ישיב את גאלתו
כשכיר שנה בשנה יהיה עמו לא ירדנו בפרך לעיניך
ואם לא יגאל באלה ויצא בשנת היבל הוא ובניו עמו
כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם

Chapter 26

לא תעשו לכם אלילם ופסל ומצבה לא תקימו לכם ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחות עליה כי אני יהוה אלהיכם
את שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו אני יהוה
אם בחקתי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אתם
ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו
והשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרע ואכלתם לחמכם לשבע וישבתם לבטח בארצכם
ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבר בארצכם
ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב
ורדפו מכם חמשה מאה ומאה מכם רבבה ירדפו ונפלו איביכם לפניכם לחרב
ופניתי אליכם והפריתי אתכם והרביתי אתכם והקימתי את בריתי אתכם
ואכלתם ישן נושן וישן מפני חדש תוציאו
ונתתי משכני בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם
והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו לי לעם
אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים מהית להם עבדים ואשבר מטת עלכם ואולך אתכם קוממיות
ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצות האלה
ואם בחקתי תמאסו ואם את משפטי תגעל נפשכם לבלתי עשות את כל מצותי להפרכם את בריתי
אף אני אעשה זאת לכם והפקדתי עליכם בהלה את השחפת ואת הקדחת מכלות עינים ומדיבת נפש וזרעתם לריק זרעכם ואכלהו איביכם
ונתתי פני בכם ונגפתם לפני איביכם ורדו בכם שנאיכם ונסתם ואין רדף אתכם
ואם עד אלה לא תשמעו לי ויספתי ליסרה אתכם שבע על חטאתיכם
ושברתי את גאון עזכם ונתתי את שמיכם כברזל ואת ארצכם כנחשה
ותם לריק כחכם ולא תתן ארצכם את יבולה ועץ הארץ לא יתן פריו
ואם תלכו עמי קרי ולא תאבו לשמע לי ויספתי עליכם מכה שבע כחטאתיכם
והשלחתי בכם את חית השדה ושכלה אתכם והכריתה את בהמתכם והמעיטה אתכם ונשמו דרכיכם
ואם באלה לא תוסרו לי והלכתם עמי קרי
והלכתי אף אני עמכם בקרי והכיתי אתכם גם אני שבע על חטאתיכם
והבאתי עליכם חרב נקמת נקם ברית ונאספתם אל עריכם ושלחתי דבר בתוככם ונתתם ביד אויב
בשברי לכם מטה לחם ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד והשיבו לחמכם במשקל ואכלתם ולא תשבעו
ואם בזאת לא תשמעו לי והלכתם עמי בקרי
והלכתי עמכם בחמת קרי ויסרתי אתכם אף אני שבע על חטאתיכם
ואכלתם בשר בניכם ובשר בנתיכם תאכלו
והשמדתי את במתיכם והכרתי את חמניכם ונתתי את פגריכם על פגרי גלוליכם וגעלה נפשי אתכם
ונתתי את עריכם חרבה והשמותי את מקדשיכם ולא אריח בריח ניחחכם
והשמתי אני את הארץ ושממו עליה איביכם הישבים בה
ואתכם אזרה בגוים והריקתי אחריכם חרב והיתה ארצכם שממה ועריכם יהיו חרבה
אז תרצה הארץ את שבתתיה כל ימי השמה ואתם בארץ איביכם אז תשבת הארץ והרצת את שבתתיה
כל ימי השמה תשבת את אשר לא שבתה בשבתתיכם בשבתכם עליה
והנשארים בכם והבאתי מרך בלבבם בארצת איביהם ורדף אתם קול עלה נדף ונסו מנסת חרב ונפלו ואין רדף
וכשלו איש באחיו כמפני חרב ורדף אין ולא תהיה לכם תקומה לפני איביכם
ואבדתם בגוים ואכלה אתכם ארץ איביכם
והנשארים בכם ימקו בעונם בארצת איביכם ואף בעונת אבתם אתם ימקו
והתודו את עונם ואת עון אבתם במעלם אשר מעלו בי ואף אשר הלכו עמי בקרי
אף אני אלך עמם בקרי והבאתי אתם בארץ איביהם או אז יכנע לבבם הערל ואז ירצו את עונם
וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכר והארץ אזכר
והארץ תעזב מהם ותרץ את שבתתיה בהשמה מהם והם ירצו את עונם יען וביען במשפטי מאסו ואת חקתי געלה נפשם
ואף גם זאת בהיותם בארץ איביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלתם להפר בריתי אתם כי אני יהוה אלהיהם
וזכרתי להם ברית ראשנים אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לעיני הגוים להית להם לאלהים אני יהוה
אלה החקים והמשפטים והתורת אשר נתן יהוה בינו ובין בני ישראל בהר סיני ביד משה

Chapter 27

וידבר יהוה אל משה לאמר
דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש כי יפלא נדר בערכך נפשת ליהוה
והיה ערכך הזכר מבן עשרים שנה ועד בן ששים שנה והיה ערכך חמשים שקל כסף בשקל הקדש
ואם נקבה הוא והיה ערכך שלשים שקל
ואם מבן חמש שנים ועד בן עשרים שנה והיה ערכך הזכר עשרים שקלים ולנקבה עשרת שקלים
ואם מבן חדש ועד בן חמש שנים והיה ערכך הזכר חמשה שקלים כסף ולנקבה ערכך שלשת שקלים כסף
ואם מבן ששים שנה ומעלה אם זכר והיה ערכך חמשה עשר שקל ולנקבה עשרה שקלים
ואם מך הוא מערכך והעמידו לפני הכהן והעריך אתו הכהן על פי אשר תשיג יד הנדר יעריכנו הכהן
ואם בהמה אשר יקריבו ממנה קרבן ליהוה כל אשר יתן ממנו ליהוה יהיה קדש
לא יחליפנו ולא ימיר אתו טוב ברע או רע בטוב ואם המר ימיר בהמה בבהמה והיה הוא ותמורתו יהיה קדש
ואם כל בהמה טמאה אשר לא יקריבו ממנה קרבן ליהוה והעמיד את הבהמה לפני הכהן
והעריך הכהן אתה בין טוב ובין רע כערכך הכהן כן יהיה
ואם גאל יגאלנה ויסף חמישתו על ערכך
ואיש כי יקדש את ביתו קדש ליהוה והעריכו הכהן בין טוב ובין רע כאשר יעריך אתו הכהן כן יקום
ואם המקדיש יגאל את ביתו ויסף חמישית כסף ערכך עליו והיה לו
ואם משדה אחזתו יקדיש איש ליהוה והיה ערכך לפי זרעו זרע חמר שערים בחמשים שקל כסף
אם משנת היבל יקדיש שדהו כערכך יקום
ואם אחר היבל יקדיש שדהו וחשב לו הכהן את הכסף על פי השנים הנותרת עד שנת היבל ונגרע מערכך
ואם גאל יגאל את השדה המקדיש אתו ויסף חמשית כסף ערכך עליו וקם לו
ואם לא יגאל את השדה ואם מכר את השדה לאיש אחר לא יגאל עוד
והיה השדה בצאתו ביבל קדש ליהוה כשדה החרם לכהן תהיה אחזתו
ואם את שדה מקנתו אשר לא משדה אחזתו יקדיש ליהוה
וחשב לו הכהן את מכסת הערכך עד שנת היבל ונתן את הערכך ביום ההוא קדש ליהוה
בשנת היובל ישוב השדה לאשר קנהו מאתו לאשר לו אחזת הארץ
וכל ערכך יהיה בשקל הקדש עשרים גרה יהיה השקל
אך בכור אשר יבכר ליהוה בבהמה לא יקדיש איש אתו אם שור אם שה ליהוה הוא
ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך ויסף חמשתו עליו ואם לא יגאל ונמכר בערכך
אך כל חרם אשר יחרם איש ליהוה מכל אשר לו מאדם ובהמה ומשדה אחזתו לא ימכר ולא יגאל כל חרם קדש קדשים הוא ליהוה
כל חרם אשר יחרם מן האדם לא יפדה מות יומת
וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ ליהוה הוא קדש ליהוה
ואם גאל יגאל איש ממעשרו חמשיתו יסף עליו
וכל מעשר בקר וצאן כל אשר יעבר תחת השבט העשירי יהיה קדש ליהוה
לא יבקר בין טוב לרע ולא ימירנו ואם המר ימירנו והיה הוא ותמורתו יהיה קדש לא יגאל
אלה המצות אשר צוה יהוה את משה אל בני ישראל בהר סיני